עצירות כמחוללת מחלות

‫מאת‪ :‬תמר צוברי אפלטון‬ ‫אקווהתראפי בע"מ – המרכז לניקוי רעלים והתחדשות הגוף‬

‫תסמין ‪ /‬סימפטום‬ ‫המעידה על חוסר איזון במערכת העיכול‬ ‫‪ ‬מחקרים קלינים מעידים כי עצירות‬ ‫היא שורש בעיה להיווצרות מחלות רבות‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫עצירות הינה בעיה שכיחה בעולם המערבי‬ ‫‪ 17-20%‬מהאוכלוסיה מוגדרת כסובלת מעצירות‬ ‫נשים סובלות בתדירות גבוהה פי ‪ 3‬מגברים!‬ ‫שכיחה בקרב קשישים ילדים ונשים בהיריון‬

‫פליטת חומר צואתי ושיירי רעלנים ממע העיכול‬ ‫לפחות פעם אחת ביום!‬ ‫הדגשה כל יום לפחות פעם אחת ביום !‬ ‫עצירות זמנית‬

‫עצירות כרונית‬

‫עצירות של יום אחד במהלך תקופה קצרה‬ ‫כמעט כל אחד יחווה תסמין הקשור‬ ‫בעצירות במהלך חייו‬

‫בהגדרה אי סדירות בתדירות פליטת‬ ‫הפרשת הצואה ממע העיכול במהלך של‬ ‫לפחות ‪ 3‬חודשים‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫תכיפות ותדירות היציאה‬ ‫תזמון במהלך היום‬ ‫נפח הצואה המופרשת מהגוף‬ ‫מרקם‬ ‫ריח‬

‫כל אדם כיצור חי‬ ‫אמור לדעת לאבחן את הפרשות גופו‬ ‫על מנת לפרש את מצב בריאותו‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ .1‬העדר יציאה יומית קבועה‬ ‫‪ .2‬סימנים‪ :‬נפיחות ‪ ,‬הרגשת מלאות‪ ,‬כאבי בטן‪...‬‬ ‫‪ .3‬תסיסה מוגברת של מע העיכול – גזים‬ ‫‪ .4‬מאמצים מוגברים והפעלת לחץ בזמן מתן היציאה‬ ‫‪ .5‬מלאות רקטאלית [לעיתים כאבים באגן ובגב תחתון]‬ ‫‪ .6‬מראה הצואה ‪ :‬גושים קשים‬ ‫‪ .6‬צורך בשימוש באמצעי עזר‪ :‬חוקן‪ ,‬גירוי רקטאלי ‪...‬‬ ‫‪" .7‬אפקט הסיפריה" שהות על כסא המלכות לאורך זמן‬ ‫‪ .8‬במגע בטן קשה באחד מחלקיה‬

‫אבחון גורם העצירות וההתרוקנות‬ ‫לקיחת אנמנזה מהמטופל‪:‬‬ ‫כולל אנמנזה תזונתית משלבי הילדות‪ ,‬תאור מדויק של‬ ‫של תדירות ואופי היציאה‪ ,‬הערכת הרגלי חיים‪ ,‬שימוש בתרופות ותוספי מזון‪,‬‬ ‫גנטיקה משפחתית‬ ‫יש לברר מחלות רקע וטיפול תרופתי‪ .‬יש לחפש סימני אזהרה כירידה במשקל‪,‬‬ ‫דמם רקטלי‪ ,‬כאב בטן קשה‪ ,‬שינוי בהרגלי יציאה (הופעת עצירות חדשה או‬ ‫הקטנת קוטר הצואה)‪ ,‬או סיפור משפחתי של ממאירות המעי הגס‪ .‬יש לשים לב‬ ‫להרגלי התזונה ולרקע פסיכו‪-‬סוציאלי‬

‫אבחון בדיקת דם‬ ‫סוכר‪ ,‬תפקודי כליות‪ ,‬פרופיל של מלחים מינרלים‪ ,‬לרמת המוגלובין‪ ,‬שקיעת דם‪,‬‬ ‫אלקטרוליטים‪ ,‬פרופיל בלוטת התריס‪ PLT ,‬הבוחן תהליכי התייבשות‪ ,‬פרופיל אנמי באם‬ ‫קיים‪ ,‬פרופיל דלקתי או זיהומי‬

‫בבדיקה הגופנית‬ ‫ניתן לקבל אינפורמציה לגבי התבטאות מחלות כהיפותירואידיזם‪ ,‬מחלת פרקינסון וכד'‪.‬‬ ‫אבחון יציבת גב ואיזור מע הרביה ורצפת האגן‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫הסיבה לשכיחות גבוהה יותר בנשים אינה ברורה‪ .‬נצפתה בנשים אלו ירידה ברמת‬ ‫הורמונים סטרואידיים וביטוי יתר של קולטנים לפרוגסטרון המעכבים פעילות‬ ‫מוטורית במעי‪.‬‬ ‫שכיחותה של העצירות עולה עם הגיל‪ .‬השכיחות בקרב מבוגרים הנה ‪.15-30%‬‬ ‫במחלקות גריאטריות השכיחות של פקקי צואה ( )‪ Fecal impaction‬הנה ‪42%‬‬ ‫תדירות ביקורי רופא עקב עצירות עולה מ‪ 1%-‬בגיל הצעיר ל‪ 3-5%-‬מעל גיל ‪.65‬‬ ‫בקבוצת הגיל המבוגר העצירות מתבטאת בעיקר במאמץ יציאה וצואה קשה ולא‬ ‫בירידה בתדירות‪ .‬הסיבות לעליית השכיחות של עצירות בגיל המבוגר הנן ירידה‬ ‫בצריכת מזון‪ ,‬פעילות גופנית ותנועה מופחתת‪ ,‬היחלשות שרירי הבטן והאגן‪,‬‬ ‫מחלות כרוניות‪ ,‬שימוש בתרופות וגורמים נפשיים‬ ‫המחקרים מראים שצריכת סיבים לא תמיד קשורה לעצירות‪ .‬מאידך‪ ,‬הטיפול‬ ‫בסיבים תזונתיים‪ ,‬מקצר את זמן המעבר במעי ‪ .‬מחקר בקרב ‪ 62,000‬אחיות‬ ‫הראה שלמטופלים שצרכו סיבים תזונתיים והיו פעילים גופנית באופן יום‪-‬יומי‪,‬‬ ‫היה סיכוי נמוך יותר ב‪ 68%-‬לסבול מעצירות ‪.‬‬ ‫דהידרציה הנה גורם פוטנציאלי לעצירות בשל הארכת משך המעבר במעי‬ ‫לחולים המשתמשים באופן קבוע בתרופות מסוימות יש סיכוי רב יותר לפתח‬ ‫עצירות‪.‬‬

‫‪ .1‬בשל פליטה לקויה של רעלנים ריקבון ותוצרי לוואי מהגוף‬ ‫מתאפשרת קליטתם חזרה את מחזור הדם = הרעלה עצמית‬ ‫‪ .2‬הווצרות של טחורים ‪ /‬פיסורה אנאלית = חשש לאנמיה‬ ‫‪ .3‬סיבה להיווצרות מחלות מעי דלקתיות ‪ :‬קוליטיס‪,‬‬ ‫דיבקטיסקוליטיס‪ ,‬קרוהן ‪...‬‬

‫‪ .4‬היווצרות של בקעים בחלל הבטן = נמק‬ ‫‪ .5‬חשש מחסימת מעיים‬ ‫‪ .6‬מצע מחיה לפרזיטיםהפרעה בהפריית הפלורה הטיבעית של המעי ומכאן‬ ‫השפעה על המערך החיסוני בגוף – בסיס המחלות‬ ‫‪ .7‬ריבוי של חיידק האי קולי ‪Escherichia coli‬‬ ‫= דליפה וניוד של אי קולי לאברים פנימיים כגון מע השתן‬

‫[נפוץ]‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לבדיקה רקטלית חשיבות רבה בגילוי תהליכים אורגניים‬ ‫וכן בהערכת תפקוד רצפת האגן‬ ‫חוקן בריום נותן אינפורמציה לגבי קוטר‪ ,‬אורך וצורת‬ ‫המעי הגס‪.‬‬ ‫קולונוסקופיה חיונית מעל לגיל ‪ 50‬או בחולים עם סימני‬ ‫אזהרה מתחת לגיל זה‪.‬‬ ‫הערכה פיזיולוגית אינה חיונית ברוב החולים ויש‬ ‫לשומרה לחולים אשר אינם מגיבים לטיפול המקובל‪.‬‬ ‫‪http://www.constipation-remedies.co.uk/diagnosing-constipation.php‬‬

‫במחלקות הגסטרו בבתי החולים – ניתן לבדוק את תנועתיות מע העיכול וכך‬ ‫להעמיק את הבירור במקרים בהם המטופל אינו מגיב לטיפולים קונבנציונאלים‪.‬‬ ‫אמצעי האבחנה הנם‪:‬‬ ‫‪ ‬מנומטריה אנורקטלית ותבחין פליטת בלון מהרקטום – נותנת אינפורמציה לגבי‬ ‫טונוס הסוגר הפנימי והחיצוני‪ ,‬החזר הרפיה והחזרים מגרים‪ ,‬הרפיית הסוגר בעת‬ ‫מאמץ התרוקנות וקואורדינציה בין פעילות החלחולת ופי הטבעת‪ .‬הבדיקה נועדה‬ ‫לאבחנת מחלת הירשפרונג‪ ,‬נותנת אינפורמציה חיונית בחולים עם אניזמוס‬ ‫ופיסורה וכן מגה‪-‬רקטום‪.‬‬ ‫‪EMG ‬של סוגר פי‪-‬הטבעת ‪ -‬נותן אינפורמציה לגבי תפקוד הסוגר החיצוני‬ ‫בשימוש באלקטרודת מחט או שטח‪ .‬בד"כ אין הוריה לבדיקה זו אלא במקרים של‬ ‫חשד למעורבות עמוד השדרה או זנב הסוס‬ ‫‪ ‬וידאו פרוקטוגרפיה ‪ /‬דפקוגרפיה – צלום דינאמי של מנגנון ההתרוקנות הנותן‬ ‫אינפורמציה אנטומית ופיזיולוגית חיונית לגבי תפקוד רצפת האגן האחורית‬ ‫והקדמית‪ .‬האבחנות שניתן להפיק הנן אניזמוס‪ ,‬צניחה של רצפת האגן‪ ,‬התפשלות‬ ‫רירית החלחולת אל תעלת פי‪-‬הטבעת‪ ,‬צניחה של החלחולת‪ ,‬רקטוצלה‪,‬‬ ‫אנטרוצלה‪ ,‬פריטוניאוצלה‪ ,‬ציסטוצלה‬ ‫‪ ‬בדיקת זמן מעבר במעי – זמן המעבר הנורמלי הנו עד ‪ 72‬שעות כפי שנימדד‬ ‫בחלקיקים מסומנים בבריום סולפאט ‪ -‬ערכים פתולוגיים נחשבים כעיכוב של‬ ‫>‪ 20%‬מהחלקיקים לאחר ‪ 120‬שעות‪.‬‬

‫נהוג לחלק את העצירות לשתי קבוצות עיקריות‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫עצירות משנית למחלות אורגניות ‪ -‬מחלות המעי הגס‪,‬‬ ‫מחלות מטבוליות‪ ,‬אנדוקריניות‪ ,‬נוירולוגיות וטיפול‬ ‫תרופתי‪.‬‬ ‫עצירות תפקודית ‪ -‬נחלקת לשלוש תת‪-‬קבוצות‪:‬‬ ‫עצירות עם זמן מעבר תקין במעי‬ ‫עצירות עם זמן מעבר איטי‬ ‫הפרעות בהתרוקנות המעי‬

‫זמן מעבר תקין‬ ‫‪Normal transit constipation‬‬

‫זמן מעבר מוארך‬ ‫‪Slow transit constipation‬‬

‫הפרעות בהתרוקנות‬ ‫‪Outlet obstruction‬‬

‫בעצירות מסוג זה‪,‬‬ ‫הצואה עוברת במעי בקצב‬ ‫נורמלי‪.‬‬ ‫לחולים אלו תפיסה מוטעית‬ ‫לגבי הרגלי יציאה‬ ‫וחלקם מראים מצוקה נפשית‬ ‫בחלק מהחולים נתגלו הפרעות‬ ‫תחושתיות ומוטוריות בתפקוד‬ ‫האנורקטלי הזהות לאלו של‬ ‫חולים עם זמן מעבר מוארך‬ ‫במעי‬ ‫ברוב החולים הבירור הפיזיולוגי‬ ‫תקין ולא ברור האם היעדר‬ ‫הדחף להתרוקנות נובע כתוצאה‬ ‫מעליה בהיענות הרקטום‬ ‫(חלחולת) או ירידה בתחושתיות‬ ‫הרקטום‪.‬‬

‫ירידה בתפקוד המוטורי של‬ ‫המעי הגס המתבטאת‬ ‫במעבר איטי של התוכן‬ ‫לאורכו‪.‬‬ ‫עצירות זו היא תופעה כמעט‬ ‫בלעדית לנשים צעירות‬ ‫ומתאפיינת בירידה בתדירות‬ ‫היציאות‪ ,‬כאב בטן‪ ,‬נפיחות‬ ‫וחולשה‪.‬‬ ‫נשים אלו אינן מגיבות‬ ‫לטיפולים המקובלים‬ ‫(בחולים עם ‪Colon inertia‬‬ ‫"מעי עצל") יש ירידה בכמות‬ ‫ובתדירות גלי פריסטלטיקה‬ ‫גבוהי‪-‬אמפליטודה‬

‫קבוצה זו של מצבים‪ ,‬כוללת קשיי התרוקנות‬ ‫ותחושת התרוקנות לא מלאה‪.‬‬ ‫מצבים אלו נובעים מכישלון לרוקן את‬ ‫הרקטום ביעילות עקב הפרעות‬ ‫קואורדינטיביות בפעולת שרירי הבטן‪,‬‬ ‫האגן‪ ,‬הרקטום ופי הטבעת‪.‬‬ ‫הפרעות אלו נקראות דיסינרגיה של רצפת‬ ‫האגן ( )‪Pelvic floor dysynergy‬או אניזמוס‬ ‫( ‪anismus).‬כלומר‪ ,‬כיווץ פרדוכסלי של‬ ‫שרירי פי הטבעת ורצפת האגן בעת תהליך‬ ‫היציאה‪ .‬הפרעות אלו נרכשות‪ ,‬החל מגיל‬ ‫הילדות‬ ‫חלק מהחולים אינם יכולים להעלות לחץ‬ ‫תוך בטני ולהוריד את רצפת האגן בעת‬ ‫התרוקנות‪ .‬תופעה זו נפוצה בעיקר‬ ‫בקשישים‪.‬‬ ‫נדיר יותר למצוא הפרעות אנטומיות‬ ‫כהתפשלות רירית החלחולת‬ ‫( ‪Intussusception),‬רקטוצלה חוסם‪ ,‬מגה‪-‬‬ ‫רקטום‪ ,‬צניחה של רצפת האגן ‪.‬‬ ‫ההסתמנות הקלינית של הפרעה בהתרוקנות‬ ‫הנה ירידה בתדירות היציאה‪ ,‬מאמץ יציאה‬ ‫ניכר ולא יעיל‪ ,‬צורך בעזרה ידנית בכדי‬ ‫להתפנות ותחושת התרוקנות לא שלמה‪.‬‬

‫הרגלי תזונה לקויה‪:‬‬

‫אכילה של מזון מעובד ומתועש עשיר בשומנים ופחמימות‪,‬‬ ‫מחסור של סיבים תזונתיים בצריכה היומית‬ ‫אכילה מהירה [לעיסה לקויה]‬ ‫ריבוי בצריכת מזון מחמם – מהחי‬ ‫שתייה מועטה או ריבוי במשקאות תוססים או בעלי קפאין‬ ‫המהווה בעיה בממשק הנוזלים בגוף‬ ‫אכילת מזון יבש ומחסור בחומר סיכוך – חולשה של כיס מרה‬ ‫הפרעת אכילה‬

‫הרגלי חיים‪:‬‬

‫אי סדירות בזמני הארוחות‬ ‫חשיפה להשפעות סביבתיות ‪ :‬לחץ ‪ ,‬מתח‪ ,‬חרדה‪ ,‬דכאון‬ ‫התאפקות במתן היציאה ‪ -‬ודעה קודמה על המושג התפנות‬ ‫שינה לא טובה‬ ‫ומחסור בפעילות גופנית‬ ‫ישיבה לא נכונה על בית הכסא [נרחיב בהמשך]‬

‫נטילת תרופות ‪:‬‬ ‫שימוש בלקסטבים‬ ‫סטטינים‬ ‫הורמונים‬ ‫תרופות משתנות כגון פוסיד‬ ‫תכשירים לשלפוחית רגיזה‬ ‫תרופות אנטידכאוניות‬ ‫טיפולי כימותראפיה‬ ‫מחלות כגון‪:‬‬

‫היפותירואיזם‬ ‫היפוגליקמיה‬ ‫פרקינסון‬ ‫דיבברטיסקוליטיס‬ ‫גידולים פנימיים בחלל הבטן והמעים‬ ‫טרשת‬ ‫אירוע מוחי‬ ‫מחלות אנדוקרינולוגיות‪ :‬אי ספיקת בלות יותרת המוח‬ ‫יתר סידן בדם‬

‫שינויים במבנה האנטומי של המטופל ‪:‬‬ ‫הנפוץ בזמן ההריון ‪ /‬לאחר היריון‬ ‫הפרעה בתפקוד רצפת האגן אניזמוס [בגיל השלישי]‬ ‫בעיות עצביות של שוערי המעי [‪]HP‬‬ ‫בעיות עצביות בשל פגיעת גב‬ ‫הרניה [בקע] במע המעיים [כל סוגי ההרניה]‬ ‫טחורים ‪ /‬פיסורה אנאלית‬ ‫פרוסטטה מוגדלת‬ ‫גידולים במעי‬

‫‪ .1‬הקניית שינוים בהרגלי צריכת המזון‬ ‫‪ .2‬הקניית הרגלי שתייה‬ ‫‪ .3‬הרגלי שינה‬

‫[הדגשה גם על אכילה עד ‪ 3-4‬שע לפני שינה ]‬

‫‪ .3‬המלצה לחשיבות פעילות גופנית [המלצה לפעילות מתאימה]‬ ‫‪ .4‬זיהוי גורמים מעכבים רגשיים ונפשיים [המלצה לטיפול משלים]‬ ‫‪ .5‬הקניית הרגלי חג ושבת [לישראלים]‬ ‫‪ .6‬מודעות ישיבה בשירותים – בית הכסא שלנו ‪...‬‬ ‫‪ .7‬בנייה של פרוטוקול צמחי מרפא ותוספי מזון‬

‫‪ .8‬המלצה אישית ‪:‬‬ ‫שילוב של קולון הדרותראפיה כטיפול לחיטוי מע המעי הגס‬ ‫ולחיזוק הפעולה הפרסטלטית‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לקסטיבים יוצרי נפח (סיבים)‬ ‫כמות הסיבים הדרושה הנה ‪ 20-25‬גרם ליממה‪ .‬יש הבדל ביעילות סיבים מסיסי מים ושאינם מסיסים‪.‬‬ ‫הסיבים יעילים בהקלת עצירות קלה‪-‬בינונית אך לא בעצירות קשה‪.‬‬ ‫תכשיר מוכר הפסיליום‪..‬‬ ‫לקסטיבים אוסמוטיים‬ ‫קבוצת המלחים‪Sodium Phosphate, Magnesium Sulphate/Phosphate/Hydroxide :‬‬ ‫יונים אשר אינם נספגים ויוצרים סביבה היפר‪-‬אוסמוטית בחלל המעי‪ .‬עיקר פעילותם היא אוסמוטית אך‬ ‫אפשרית גם השפעה דרך הגברת ריכוז פרוסטגלנדינים בצואה‪ .‬עיקר הבעיה בשימוש בחומרים אלו‬ ‫הנה ספיגה שלהם במעי וגרימת תופעות הקשורות לריכוז גבוה של חומרים אלו בדם (הרעלת מגנזיום‬ ‫פוספאט‪ ,‬אילאוס פרליטי‪ ,‬תרדמת ומוות)‪.‬‬ ‫סוכרים שאינם נספגים‪Lactulose, Sorbitol, Lactitol :‬‬ ‫סוכרים אלו אשר אינם נספגים במעי הדק מפורקים ע"י חיידקי המעי הגס‪ .‬בפירוק זה נוצרות מולקולות חומצה קטנות‪,‬‬ ‫מימן ודו‪-‬תחמוצת הפחמן וכן ירידה ב‪PH -‬בחלל המעי‪ .‬במינון גבוה משמשים חומרים אלו כמשלשל אוסמוטי יעיל‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪PEG – Polyethylene Glycol‬‬ ‫לקסטיב אוסמוטי‪ ,‬אינרטי‪ ,‬הקושר מולקולות מים ביחס של ‪ 1:100‬ומביא להצטברות מים בחלל המעי‪.‬‬ ‫החומר מרכך צואה‪ ,‬מעלה את נפחה ומופרש ללא שינוי בצואה‪ .‬אין "הסתגלות" של המעי בשימוש‬ ‫ממושך‬ ‫לקסטיבים ממריצים (סטימולנטים)‬ ‫משלשלים אלו פועלים ע"י המרצת הפעילות המוטורית של המעי והגברת הפרשות המעי‪.‬‬ ‫כל החומרים מקבוצה זו יכולים לגרום לכאב בטן עוויתי‪ .‬ישנן מספר תתי‪ -‬קבוצות‪.‬‬

‫‪ ‬קבוצת ה‪Anthraquinones -‬‬ ‫כוללת את הרכיבים ‪ Cascara, Senna, Aloe.‬חומרים אלו הנם גליקוזידים אשר עוברים‬ ‫הידרוליזה ע"י חיידקי המעי למולקולות פעילות‪ .‬התכשירים מזרזים מעבר אלקטרוליטים לחלל‬ ‫וכן מזרזים את המקלעות העצביות המיאנטריות לפעילות מוטורית‪.‬‬ ‫המעי‬ ‫‪ ‬תכשירים ממשפחת ה‪Diphenylmethane-‬‬ ‫על משפחה זו נמנים ‪Bisacodyl, Sodium picosulfate, Phenolphthalein.‬‬ ‫ביסאקודיל מתפרק ע"י אנזימים במעי הדק ועל כן פועל במעי הדק והגס‪ .‬סודיום פיקוסולפאט‬ ‫עובר הידרוליזה ע"י חיידקי המעי הגס‪ .‬הפעילות של חומרים אלו דומה לזו של האנתרקינונים‬ ‫בהשריית פעילות מוטורית של המעי הגס‪.‬‬ ‫‪ ‬מרככי צואה‬ ‫בקבוצה זו נכללים ‪Docusate Sodium, Mineral Oil‬חומרים אלו פועלים כדטרגנטים‪.‬‬ ‫הדוקוסאט מעודד הפרשת נוזלים מהמעי הדק והגס‪ .‬חומר זה בעל אפקטיביות בלתי מוכחת‪.‬‬ ‫השמנים המינרליים פועלים ע"י אמולסיפיקציה למסת הצואה ומספקים סיכה למעבר הצואה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נרות וחוקנים‬ ‫‪Glycerin, Sodium Phosphate‬‬ ‫הנרות פועלים ע"י זירוז כימי או ע"י הרחבת הרקטום כדי להשרות פעילות מעי‪ .‬חומרים אלו‬ ‫יכולים לגרום לנזק לרירית החלחולת‪.‬‬ ‫החוקנים פועלים ע"י המרצת הפעילות והרחבת החלחולת‪ .‬התכשיר יכול לגרום‬ ‫להיפרפוספטמיה‪.‬‬

‫חומרים פרוקינטיים‬ ‫תרופות אלו מעלות את הפריסטלטיקה ע"י עירור הקולטנים לסרוטונין ‪HT5 .4‬‬ ‫◦‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫טיפולים התנהגותיים‬ ‫טיפולים אלו נתגלו כיעילים ביותר בעצירות‪.‬‬ ‫ההצלחה בביו‪-‬פידבק אנורקטלי‬ ‫ובטיפול פסיכולוגי קוגנטיבי היכולה להגיע ל ‪70-80%‬‬ ‫פסיליום‪ ,‬חלב המגנזיום‪ ,‬תאית‪ ,‬פוליקרבופיל‪ ,‬צמחי מרפא ורפואה‬ ‫אלטרנטיבית‪.‬‬ ‫ניתוחים‬ ‫הניתוחים שמורים לחולים עם עצירות קשה אשר אינם מגיבים לטיפול‬ ‫השמרני‪ .‬הניתוח העיקרי הנו כריתה תת‪-‬שלמה של המעי הגס שנועדה‬ ‫להגביר תדירות יציאה ולהקל על קשיי התרוקנות‬ ‫יש להעריך את החולה פסיכולוגית לפני הניתוח כי הפרעות נפשיות גוררות‬ ‫תוצאות לא טובות‬ ‫בחולים עם הפרעות בהתרוקנות ורקטוצלה ‪ /‬אנטרוצלה חוסמים‪ ,‬יש לשקול‬ ‫פרוצדורה ניתוחית מתאימה‪.‬‬ ‫‪ http://www.normalax.co.il/?page_id=408‬דר' ישי רון‪ ,‬מנהל השירות לנוירוגסטרואנטרולוגיה ותנועתיות מערכת‬ ‫העיכול‪ ,‬המרכז הרפואי סוראסקי (איכילוב)‪ ,‬תל‪-‬אביב‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪ .1‬בניית תפריט המכיל פחמימות מורכבות וסיבים תזונתיים‪ ,‬המגדילים‬ ‫את נפח הצואה ומגרים את הגוף להפרישה‪.‬‬ ‫‪ :‬דגנים מלאים (קמח מלא‪ ,‬אורז מלא‪ ,‬שיבולת שועל ועוד)‪ ,‬פירות וירקות עם‬ ‫הקליפה‪ ,‬קטניות (עדשים‪ ,‬שעועית‪ ,‬חומוס‪ ,‬סויה וכדומה) ואגוזים‪.‬‬ ‫‪ .2‬ארוחת בוקר‪ ,‬בגדר חובה גם אם היא קטנה וקלה – בעלת חשיבות‬ ‫מרובה להנעת מערכת העיכול‪ .‬מומלץ שעה קבועה = יציאה קבועה ‪.‬‬ ‫‪ .3‬חשיבות צריכת נוזלים בעיקר מים גם לריכוך הצואה והנעתה החוצה‬ ‫מהגוף‪ .‬שתו ‪ 12-14‬כוסות מים‪ ,‬סודה או תה ירוק אמיתי‪/‬תה צמחים ליום‬ ‫והקפידו לשתות יותר בעיקר בחודשי הקיץ‪.‬‬ ‫‪ .4‬הימנעות מהתאפקות הגורמת להרחבת שרירי המעיים ולהחלשותם‪ ,‬עד‬ ‫כדי איבוד היכולת להתכווץ‬ ‫‪ .5‬מודעות כמות מזון – המנעו מהאבסה ארוחה גדולה תגרום לעומס‬ ‫במערכת העיכול‪ ,‬ההמלצה איכלו כמויות קטנות בכל ארוחה והקפידו ללעוס‬ ‫היטב את המזון [אנזימי עיכול] ‪.‬‬ ‫‪ .6‬הקפידו על איזון אוכלוסיית ה"חיידקים הידידותיים" (פרוביוטיקה)‬ ‫במעיים‪ .‬חיידקים אלו תפקידים רבים וחשובים‪ ,‬בשמירה על בריאות מערכות‬ ‫העיכול והחיסון והפרה באיזון בין החיידקים הידידותיים והפתוגנים‪ ,‬עלולה‬ ‫לגרום למחלות רבות‪.‬‬

‫קבוצת חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד חקרו ומצאו‬ ‫כי הדרך הנכונה לסייע לגופנו בתהליך התרוקנות אופטימאלית‬ ‫דורשת מאיתנו לחזור לתנוחת הכריעה המותאמת למבנה האנטומי‬ ‫של מע המעיים‪ .‬ולכן כדאי ומומלץ לשלב בכל חדר שירותים‬ ‫שרפרף כריעה !‬ ‫‪http://www.squattypotty.com/‬‬